האנרגיה בגוף אדם מגיעה מאבות המזון ומחושבת כקלוריות.
בגוף האדם לאנרגיה יש שלוש צורות עיקריות:
1. אנרגיית חום:
אנרגיה זו אינה מנוצלת לביצוע תהליכים ביוכימיים, והיא למעשה אנרגיה "מבוזבזת", למעשה אנרגיה זו עוזרת לנו לשמור על חום הגוף.
2. אנרגיה כימית:
אנרגיה אשר משמשת לביצוע תהליכים אנזימתיים, אנרגיה זו משתחררת כאשר מולקולות המשמשות כמאגר אנרגטי של הגוף מתפרקות ומשחררות אנרגיה, לדוגמה:
ATP – אשר משחרר קבוצת פוספט ואנרגיה והופך ל – ADP.
3. אנרגיה מכנית / קינטית:
המשמשת להפעלת השרירים.
הוצאת האנרגיה בגוף האדם נמדדת ב-2 אופנים:
א. מדידה ישירה - קלורימטריה ישירה.
מדידה של כמות החום שנוצרה מהתנועה הקינטית בגוף, המבוטאת בקלוריות.
האדם נמצא בתא סגור בפעילות או במנוחה, כמות החום הנוצרת על מנת להניע את הגוף או על מנת לקיים את פעילותו הבסיסית נמדדת ומתורגמת לקלוריות.
המדידה מתבצעת על ידי הכנסת מים שעוברים לאורך מעטפת התא בטמפ' מסוימת, וכשהם יוצאים מהחדר הטמפ' גבוהה יותר, הפרש הטמפרטורות = כמות האנרגיה / קלוריות שנדרשו לפעילות. בנוסף מודדים את ההפרש בין O2 ו - CO2.
מעבדה זו יקרה ויש לה תחליפים פרקטים יותר:
ב. מדידה בלתי ישירה - קלורימטריה לא ישירה.
מדידה של כמות החמצן הנצרכת בזמן פעילות גופנית / מנוחה. את צריכת החמצן ניתן להמיר לקלוריות.
ליטר ליטר חמצן מולקולרי - O2 שווה ל - 5 קק"ל.
BMR - הוצאה אנרגטית במנוחה
כמות החמצן הנצרכת בממוצע במנוחה לדקה – 250 מ"ל (1/4 ליטר).
הגורמים המשפיעים על כך:
שטח פני הגוף.
גיל - עם עליית הגיל יש ירידה - חדה בגיל צעיר, מתונה בגיל מבוגר.
התפלגות שומן ושריר בגוף - שריר צורך יותר חמצן.
אצל אנשים גדולים, צעירים ושריריים - כמות זו עשוייה להגיע ל-300 מ"ל.
אצל אנשים קטנים, מבוגרים ושמנים - כמות זו עשוייה להגיע ל-150-200 מ"ל.
נתונים אלו עשויים כמובן להשתנות מאדם לאדם וצריכת החמצן במנוחה ובמאמץ עשוייה להגיע במקרים מסויימים לערכים גבוהים או נמוכים יותר.
