Fitzgerald, W. F.; Lamborg, C. H.; Hammerschmidt, C. R. Marine biogeochemical cycling of mercury. Chem. Rev.
2007, 107, 641.
1.
Reardon, A. M.; Bhat, H. K. Methylmercury toxicity: Role of oxidative stress. Toxicological and Environmental Chemistry 2007, 89(3), 535.
2.
Clarkson, T. W.; Magos, L.; Myers, G. The toxicology of mercury: Current exposures and clinical manifestations. New Eng. J. Med. 2003, 349, 173
3.
Burger, Joanna;Gochfeld,Michael. Mercury in canned tuna- white versus light and temporal variation. Environmental Research. Nov2004, Vol. 96 Issue 3, p239-249.
4.
FDA 1990-2010 , "National Marine Fisheries Service Survey of Trace Elements in the Fishery Resource" Repot
5.
Mozaffarian D, Rimm EB. Fish intake, contaminants, and human health: evaluating the risks and the benefits. JAMA. 2006; 296:1885-99.
6.
Hibbeln JR, Davis JM, Steer C, et al. Maternal seafood consumption in pregnancy and neurodevelopmental outcomes in childhood (ALSPAC study): an observational cohort study. Lancet.2007; 369:578-85.
7.
Oken E, Wright RO, Kleinman KP, et al. Maternal fish consumption, hair mercury, and infant cognition in a U.S. Cohort. Environ Health Perspect. 2005; 113:1376-80.
8.
Ordiano-Flores A, Galvan-Magana F, and Rosiles-Martinez R. Bioaccumulation of mercury in muscle tissue of yellowfin tuna, Thunnus albacares, of the eastern Pacific Ocean. Biol Trace Elem Res. 2011, Dec; 144(1-3):606-20.
9.
כתבות ומאמרים אחרונים באתר
טונה בקופסאות שימורים, מכילה בעיקר את שלושת הסוגים הבאים:
אלבקור - טונה "לבנה" הנמכרת בעיקר בארצות הברית.
Yellowfin - טונה בהירה "light tuna", סוג אשר נמצא בקופסאות שימורים בארץ.
Skipjack - טונה המוגדרת כטונה בהירה. יש לציין שזהו זן אשר מבחינה ביולוגית אינו "טונה אמיתית".
מהו החשש העיקרי?
החשש העיקרי הינו מזיהום של דיוקסינים, PCBs ומתכות כבדות, בעיקר כספית. כספית ממי שפכים או כספית הנפלטת אל האוויר ( בעיקר ממקורות תעשייתיים ) שוקעת בסופו של דבר בקרקע או בשכבה העליונה של מי הים. בקטריות ומיקרואוגניזמים אחרים יכולים "לעבד" את הכספית ולהפוך אותה למתיל כספית CH3Hg, חומר אשר רעילותו גדולה יותר מאשר כספית ( 1 ). דגי הטונה שוחים בשכבה העליונה של מי הים ולכן קל לדגים אלו לקלוט כספית לגופם, בנוסף דג הטונה הינו דג טורף, כספית הנמצאת במזונו של דג הטונה ( דגים קטנים יותר ) נספגת בגופו של הדג.
גוף בשם Mercury Policy Project פרסם ב – 19.9.2012 אזהרה המיועדת בעיקר להורים בארצות הברית, לא להגיש לילדיהם טונה יותר מפעמיים בחודש, מאחר וריכוזי הכספית שהתגלו בדג נמצאו גבוהים מהכמויות המדווחות על ידי ה- FDA, וכי ילדים אשר צוריכם טונה בכמויות גדולות מהמומלץ צריכים לעבור בדיקות לניטור רמות הכספית בגופם. כספית הינה רעל למערכת העצבים, וקיים החשש שבילדים בגלל משקל גוף נמוך, גם כמות קטנה יחסית של טונה, עשויה לגרום להצטברות ריכוזים גבוהים של כספית. הדו"ח כלל בדיקות של 59 דגימות טונה מ-11 מדינות. מהבדיקות עלה כי ריכוז הכספית השתנה מפחית לפחית. גם דגימות נפרדות מאותה פחית כללו ריכוזים שונים של כספית. מהמחקר עולה כי רמות כספית היו מעט נמוכות יותר בטונה בהירה,בהשוואה לבדיקות שנערכו מטעם מנהל התרופות והמזון האמריקאי, אך גבוהות יותר בטונה אלבקור, בהשוואה לדיווחי ה-FDA.
האם יש להפחית את צריכת דג הטונה באופן משמעותי?
לפני שמקבלים החלטה שכזו מומלץ לברר כמה עובדות.
המוצר המוכר לנו כדג טונה משומר עשוי להכיל בשר ממספר זנים של דגים, בניהם דגים המשתייכים ישירות לזן הטונה ודגים אחרים אשר אינם "טונה אמיתית" .
מבין הדגים הידועים כדג טונה קיימים הזנים הבאים:
Thunnus thynnus - טונה כחולת סנפיר.
Thunnus maccoyii - טונה כחולת סנפיר
Thunnus alalunga - אלבקור
Thunnus atlanticus - טונת Blackfin
Thunnus obesus - טונת Bigeye
Thunnus albacares - טונת Yellowfin
Thunnus tonggol - טונת Longtail
Katsuwonus - טונת Skipjack
90% - 80 מכלל הכספית הנצברת בדגי הטונה הינה מתיל כספית. זמן מחצית החיים של כספית בדגי טונה מוערך בכ – 2 – 0.5 שנים. דג הטונה בהיותו מזון פופולארי הינו מקור עיקרי למתיל כספית בתזונת האדם ( 2 ). ריכוזי הכספית בדגים מוגדרים לרוב ביחידות של Part per million – ppm , התקן המתירני לכמות הספית בדגים ע"פ ה – FDA הינו 1 ppm. ריכוז אשר ניתן לבטאו כ - 1 מיקרוגרם כספית בגרם דג או 1 מ"ג כספית בק"ג דג.
בקנדה, נקבע הגבול המותר ב־ 0.5 PPM. ביפן נקבע הגבול ב־ 0.3 PPM. המלצות הוועדה האירופית של מדינות השוק המשותף הגדירו כמות של מעל 0.3PPM ככמות גבוהה. הסוכנות להגנת הסביבה המסונפת ל־FDA מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ממליצה על גבול של 0.2 PPM . בארץ, כמו גם בארה"ב, משרד הבריאות מעמיד את קו הגבול ברמה גבוהה יותר של 1PPM.
מתיל כספית, חומר אשר מסיס בשומן, נספג ביעילות במערכת העיכול, והינו רעילה למספר רקמות, בעיקר מערכת העצבים, הלב, כליות ומערכת העיכול. בסיכון גבוה נמצאים נשים בהיריון וילדים ( 3 ).
האם יש הבדל בין ריכוזי הכספית בטונה בהירה לעומת טונה לבנה?
מחקר משנת 2004 ( 4 ) אשר בחן את הרמה הכוללת של כספית בטונה המשומרת ממכולת ניו ג'רזי בין השנים 1998-2003, מצא שתכולת המתיל כספית בטונה "לבנה" אלבקור, הייתה משמעותית יותר, בריכוז של 0.407 ppm, לעומת טונה "בהירה" skipjack Yellowfin, בריכוז של 0.118 ppm. כאשר הכמות המקסימאלית המותרת הינה ריכוז של 0.997 ppm . לא נמצאו הבדלים בכמות הכספית מבחינת אופן השימור, בשמן או במי מלח. יש לציין שהמחקר הינו משנת 2004 ומצוין בו כי חלה עליה ברמת הכספית בשנת 2001 לעומת שנים קודמות.
על פי סקר ה - FDA קיימים נתונים לגבי תכולת הכספית משנים 1990 – 2010. (5) הנתונים לגבי טונה לבנה ובהירה מעודכנים עד שנת 2007. כמות הכספית המרבית שהתגלתה בטונה לבנה FDA הינה 0.8 ppm. נתון לגבי הכמות המרבית של מתיל כספית בטונה לבנה קיים משנת 1995 והינו עומד על 0.375 ppm. כמות הכספית המרבית שהתגלתה בטונה בהירה מסוג Yellowfin הינה 0.88 ppm . נתונים לגבי כמות המתיל כספית בטונה בהירה אינם מעודכנים והנתון המרבי הינו משנת 1992 ועומד על 0.85 ppm.
באופן כללי מהנתונים המוצגים עולה כי הערך הממוצע לרמת הכספית בטונה לבנה הינו 0.35 ppm כאשר הכמות המרבית שנמצאה בדג הינה 0.853 ppm. רמת הכספית הממוצעת בטונה בהירה הינה 0.128 ppm כאשר הכמות המרבית שנמצאה בדג הינה 0.889 ppm.
מסקנה כללית: על פי הנתונים הקיימים כמות הכספית בטונה לבנה הינה גבוהה פי 3 מאשר בטונה בהירה.
האם כדאי להמעיט באכילת דגים?
הימנעות מדגים היא בהחלט אחת הדרכים להימנע מכספית או PCBs. אבל האם זו הבחירה הנבונה ביותר, בהתחשב ביתרונות באכילת דגים?
ראשית, בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקנית ( 6 ), פורסמו נתונים מהמשרד להגנת הסביבה, אשר על פיהם ניתן לחשב סיכון למול רווח. על פי הנתונים 100.000 אנשים אשר יאכלו סלמון מעובד פעמים בשבוע במשך 70 שנים, צריכת ה- PCB's הנוספת, אמנם עלולה לגרום ל - 24 מקרי מוות נוספים מסרטן, אך המצאות חומצות שומן חיוניות בדגים, תמנע לפחות 7000 מקרי מוות ממחלת לב.
שנית, רמות ה - PCBs ודיאוקסינים בדגים נמוכות מאוד, בדומה לרמות בבשרים, מוצרי חלב וביצים. יותר מ 90 אחוזים מ ה - PCBs והדיאוקסינים באספקת המזון בארה"ב מגיעים ממקורות שאינם פירות ימיים הכוללים בשר, מוצרי חלב, ביצים, וירקות. בהתחשב בנתונים אלו רמות ה - PCBs בדגים אינן צריכות להשפיע על ההחלטה לגבי איזה דגים לאכול (בדיוק כמו שזה לא ישפיע על ההחלטה האם או לא לאכול ירקות, בשר, מוצרי חלב, או ביצים, המקורות העיקריים של PCBs ודיאוקסינים).
במחקר שכלל כמעט 12000 נשים בהריון, ילדים שנולדו לנשים שאכלו פחות משתי מנות דגים בשבוע קיבלו ניקוד נמוך יותר במבחני אינטליגנציה, התנהגות והתפתחות, בהשוואה לילדים שנולדו לאמהות שאכלו דגים לפחות פעמים שבוע. (7) מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת הרווארד הראה כי ציוני זיהוי חזותיים בששת החודשים הראשונים לחיים היו גבוהים ביותר בילדים שהאמהות שלהם אכלו לפחות שתי מנות של דגים בשבוע בעלי רמות כספיות נמוכות. (8)
מהי כמות הטונה שאותה ניתן לצרוך ללא חשש?
שאלה זו תלויה בסוג הטונה אותה אנו אוכלים. רוב שימורי הטונה המשווקים בארץ מכילים טונה מסוג סקיפג'ק או טונה בהירה, אשר ריכוז הכספית בהם נחשב לנמוך (9). משרד הבריאות עוקב אחרי תכולת הכספית בטונה בישראל באופן שגרתי והצהרת משרד הבריאות לגבי סוגי הטונה המשווקים בארץ הינה שרוב שימורי הטונה הנצרכת בישראל הינם מטונה בהירה בה ריכוז הכספית נמוך מאוד. דגים העלולים להכיל ריכוזים גבוהים של כספית כגון טונה לבנה (אלבקור), כריש ודגי חרב אינם נפוצים לצריכה בקרב האוכלוסייה בישראל. לפי המלצות משרד הבריאות לצריכת דגים בישראל, ניתן לאכול טונה משימורים באופן יומיומי.
יחד עם זאת, מומלץ לא להפריז באכילת טונה, מאחר ודגי הטונה אינם מכילים רק כספית. למרות שאין מניעה או הגבלה באופן רשמי, לא מומלץ להפריז באכילת טונה, כשם שלא מומלץ להפריז באכילת כל מזון, הכוונה הינה פיזור סיכונים.
גם למזונות בעלי ערך בריאותי ישנן חומרים תעשייתיים נלווים ( דוגמה - חומרי ריסוס בירקות ופירות, ארסן באורז ועוד ).
אם אתם ממש אוהבים טונה, אכלו מזון זה באופן מתון – לא יותר מקופסה ביום ועדיף ( לדעתי האישית ) להפחית את צריכת הטונה משימורים ל – 4 פעמים בשבוע או פחות.
המידע בכתבה זו נועד לשיפור בריאותכם ולשיקולכם.
לסיכום:
ממצאי המחקר מארה"ב אינם רלבנטיים ברובם לישראל, מאחר ודג הטונה שנמצא עם תכולת כספית גבוהה פי 3 מיתר דגי הטונה הוא האלבקור, שאינו משווק בישראל. נראה כי היתרונות באכילת דגים בעלי כמות ריכוזי כספית נמוכים, גדולים מהחסרונות הטמונים בהם.
הגברה ביולוגית - Biomagnification מי האוקיינוסים והימים מזוהמים תכופות בכספית אשר מקורה מפעולות כרייה מפעלי פחם. כספית זו נספגת על ידי אצות הנמצאות בתחתית שרשרת המזון. אצות אלו נאכלות על ידי "חרקים" כגון קריל - סרטן זעיר, שבתורם נאכלים על ידי דגים גדולים יותר, שנאכלים על ידי דגים גדולים יותר כגון טונה וכך הלאה.
דג הטונה הינו אחד ממקורות החלבון המוכרים בארצנו. יחד עם היתרון שמהווה דג הטונה המשומר במים - מקור חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה עם כמות שומן אפסית, האם כמות הכספית בדג עשויה להוות מקור לדאגה במידה וצריכת הדג חורגת מהכמות המותרת?
