כרוב הינו ירק ממשפחת המצליבים, צאצא של כרוב הבר.
קיימים מספר זני כרוב: סבוי, ירוק, לבן וסגול. משום מה הכרוב שצבעו סגול נקרא 'כרוב אדום'.
משקלו של כרוב ממוצע הינו – 1.5 ק"ג, הכרוב הכבד ביותר שנרשם בספר השיאים של גינס היה במשקל של 62.71 ק"ג.
היסטוריה
קשה להתחקות אחר ההיסטוריה המדויקת של הכרוב, אך ידוע כי נתגלה כ - 1000 שנים לפני הספירה.
באירופה וכבר בימי הביניים היה מזון עיקרי במטבח הן בקרב האצולה והן בקרב פשוטי העם אשר אכלו אותו כתחליף ללחם. הכרוב נתגלה ביבשת אמריקה במאה ה - 15 וניטע גם בידי האינדיאנים. באוסטרליה במאה ה- 17 ומאז הפך למזון אהוב הנראה תדיר בשוק בסידני. תופתעו לגלות שבאסיה הכרוב נתגלה רק בסוף המאה ה- 18, דווח כי ביפן הכרוב לא היה מוכר עד שנת 1775. כיום, הכרוב הסיני הינו הגידול הפופולרי ביותר בסין.
לכרוב התייחסות ענפה בתחום האומנות עוד בתקופות הקדומות. אומנים מצרים יוונים ורומים, נתנו ביטוי באומנותם לכמה זנים של כרוב, ללפת ולמגוון קטניות.
בישול וטעם
ניתן לאכול את הכרוב טרי, מבושל, מוחמץ, כבוש, מאודה, מטוגן ואף בצורת מיץ. לשמירת ערכיו התזונתיים של הכרוב, מומלץ לאכול כרוב טרי או מאודה, לכל היותר 5 דקות. בבישול הכרוב מאבד מערכיו התזונתיים, אם כי עדיין נשאר בעל תכונות מיטיבות. מרק כרוב מומלץ 'כתרופת סבתא' להתקררות.
שמירה על צבעו של הכרוב בבישול
כרוב מכיל כלורופיל - Chlorophyll, אשר מקנה לו את צבעו הירוק. כלורופיל רגיש לשינויים ב – ph, ירידה ב – ph ועליה בחומציות. עם העלייה בחומציות הכלורופיל הופך לפיופיטין – pheophytin, אשר מקנה לכרוב צבע זית. לשמירה על צבעו של הכרוב, מומלץ לבצע שתי פעולות, בישול הכרוב בנפח גדול של מים, כך תוכלו לדלל את החומצה, הפעולה השניה הינה בישול בסיר פתוח ללא מכסה, אשר יאפשר לחומצות נדיפות להתאדות.
אפשרות שלישית, אידוי הכרוב עם כמות קטנה של מים לפרק זמן קצר.
טריות ואחסון
על הכרוב להיות רענן ובעל צבע אחיד. אם הכרוב אינו מוצק סימן שאינו טרי. כרוב גדל במקומות קרים ויבשים, כך גם יש לאחסנו במקום קר במקרר הביתי, עטוף בניילון בעל נקבים צפופים, מה שעשוי להיטיב עמו ולשמור עליו לאורך זמן.
ערך תזונתי
ב 100 גרם יש בסך הכל 25 קלוריות.
כרוב הינו מקור טוב לוויטמינים : A, B, C,, E K. עשיר במינרלים סידן, אשלגן, גופרית, סיליקה, מגנזיום וברזל.
ערך בריאותי
עוד בתקופת הרומאים והיוונים האמינו בסגולות רפואיות של הכרוב, כגון : מקל על כאבי ראש, מונע שכרות ומטפל בסימפטומים של אכילת פטרייה רעילה. במהלך המאות 17-18 אכלו הגרמנים כרוב חמוץ כדי למנוע מחלת צפדינה במהלך הפלגות ספינה ארוכות. כיום על פי הרפואה המשלימה, הכרוב בעל ערך רב ביכולתו לשכך כאבים והרגיע גירויים. ניתן להכין מכרוב תחבושות להורדת נפיחות.
כרוב מכיל את הקרוטנואידים לוטאין וזאקסנטין, שניהם שומרים על בריאות העיניים ומפחיתים סיכון לחלות בקטרקט בגיל מבוגר. מחקרים מראים כי מנה יומית של כרוב מצמצמת את הסיכון לחלות במחלות לב בשיעור של 11%.
אכילת כרוב עשויה לתרום לחיזוק המערכת החיסונית ולהפחית את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית, סרטן שחלות וסרטן המעי הגס.
חסרונות :
הכרוב נוטה לקלוט מזיקים מרובים, זחלים, חיידקים ופטריות.
