השם מטא-אנליזה הינו כינוי לשיטות סטטיסטיות שונות שמטרתן להשוות ולצרף נתונים שהושגו ממספר מחקרים. מטא-אנליזה עשויה לבטא למשל ממוצע משוקלל של תוצאות מחקרים שונים.
מטרת המטה-אנליזה:
הכלאה בין תוצאות של מספר מחקרים שנוגעים לאותה היפותזת מחקר – זאת על מנת להתגבר על הבעיה של עוצמה סטטיסטית של מחקרים על מדגם קטן (=העצמת העוצמה הסטטיסטית). ניתוח של תוצאות של קבוצת מחקרים תהייה יותר מדויקת.
איגוד של מחקרים שונים המנסים לענות על שאלה דומה – מקבלים אומדן יציב יותר משום שיש יותר נבדקים רווח בר-סמך סביב האומדן קטן.
יתרונות המטא-אנליזה:
אבחנה האם שונות תוצאות המדגמים גבוהה מהשונות הצפויה לפי שונות המדגמים. למטא-אנליזה יש "כוח" סטטיסטי גדול יותר מכוחו הסטטיסטי של מחקר בודד. מטא-אנליזה עוזרת "לסדר" ולהתמודד עם כמות רבה של נתונים אשר מתקבלים ממחקרים שונים. שילוב של מספר מחקרים יכול להפחית את ההשפעות של הטיה מקומית של אחד המחקרים
מאפשר לראות האם קיימת הטיית פרסום.
חולשות של מחקר מסוג מטה אנליזה:
אם יש הטיה במחקרים שמאוגדים לתוך המטה-אנליזה אין אפשרות לסלק את ההטיה באמצעות המטה אנליזה ולכן המטה-אנליזה עשויה אף לקבע אומדן מוטעה. יש הטוענים שיש לערוך מטה-אנליזה רק על מחקרים שהמתודולוגיה שלהם הוכחה בעבר כנכונה.
מאחר שמסתמכים במטה אנליזה בעיקר על מאמרים ומחקרים שפורסמו יש תמיד סכנה של הטיית המסקנות עקב הטיית פרסום.
בשנים האחרונות החלו לתכנן מטה-אנליזה מלכתחילה בין חוקרים של מחקרים שונים המנסים אסטרטגיה דומה או טיפול דומה – הפרוטוקולים מתוכננים מראש וכך יש חפיפה במדדים ונוח יותר לבצע את המטה אנליזה.
Publication bias
מאחר שעיתונים מדעיים בד"כ מפרסמים רק מחקרים שבהם נמצא positive outcome כלומר הודגם אפקט – בעוד שמחקרים באותם נושאים שלהם יש negative\inconclusive outcome אינם יוצאים לאור.
ההשפעה על מטה-אנליזה:
מאחר שמטה אנליזה נשענת על מאמרים שפורסמו – ייתכן מאוד שהמדגם אינו מיצג את כל המחקרים בתחום ולכן התוצאות של המטה-אנליזה יהיו מוטות לכיוון מסוים. הטיה של תוצאות מטה-אנליזה היא מסוכנת שכן עפ"י תוצאות של מחקרים מסוג זה מתכננים שירותי בריאות, מבחני סריקה וכדומה.
(בעיקר מסוכן אם לגורם הממן את המטה אנליזה יש עניין כלכלי זה או אחר בתוצאות מסוימות).
כדי להימנע מהטיית פרסום יש צורך לחפש ולמצוא מחקרים שלא זכו לפרסום – כך ניתן יהיה לקבל תמונה כללית יותר טובה של מצב המחקר בתחום.
כיום קיימת שיטה גרפית "שיטת המשפך" לאתר קיום של הטיית פרסום – שמים את כל התוצאות של OR סביב 1. אם המחקר אינו מוטה נקבל התפלגות זהה סביב ערך זה אולם אם יש הטיה ולא כל התוצאות דווחו נראה שאין פיזור אחיד.
** בעקרון יש הסכם היום שיפורסמו גם מחקרים בעלי ממצאים שליליים = אין אפקט אולם אין דרך ממשית לאכוף זאת.
