תסמינים

שפעת הקטו עלולה לגרום למגוון תסמינים, כולל עייפות, כאבי ראש, ערפול מוחי, עצבנות, התכווצויות שרירים ובחילות. תסמינים אלו נובעים לרוב מהפחתה פתאומית בפחמימות, בהן הגוף משתמש בדרך כלל כמקור האנרגיה העיקרי שלו. לאחר מכן, הגוף עובר להשתמש בשומן כמקור האנרגיה העיקרי שלו וליצירת גופי קטון ומעבר למצב שנקרא קטוזיס. להסתגלות מטבולית זו נדרש זמן.  



איך מתמודדים

כדי להתמודד עם שפעת הקטו, חשוב לשמור על מאזן נוזלים תקין,  על ידי שתייה מרובה של מים ונוזלים עשירים באלקטרוליטים כגון מרקים. אלקטרוליטים כגון נתרן, אשלגן ומגנזיום, חשובים לשמירה על תפקודי גוף תקינים ועלולים להתרוקן במהלך המעבר לתזונה קטוגנית.
 
כמו כן, מומלץ להפחית בהדרגה את צריכת הפחמימות ולהגביר את צריכת השומן הבריא כדי לתת לגוף זמן להסתגל לדרך האכילה החדשה. שילוב של ירקות עשירים יותר בסיבים ודלים בפחמימות עשוי לעזור למזער את הסימפטומים של שפעת הקטו.
 
אסטרטגיה נוספת להפחתת חומרת שפעת הקטו הינה להגביר בהדרגה את הפעילות הגופנית, החל מפעילות גופנית קלה כגון הליכה והגברה הדרגתית בעצימות לאורך זמן. פעילות גופנית סדירה יכולה לעזור לשפר את רמות האנרגיה, להפחית מתח ולשפר את איכות השינה, כל אלו יכולים להפחית את חומרת שפעת הקטו.
 
בנוסף לתסמינים הגופניים, חלק מהאנשים עלולים לחוות גם תסמינים רגשיים או פסיכולוגיים במהלך המעבר לתזונה קטוגנית, כגון: תחושות של מצב רוח ירוד, חרדה או עצבנות. במקרים כאלו מומלץ לאמץ טכניקות רגיעה שונות.
 
בנוסף לתסמינים הפיזיים והפסיכולוגיים של שפעת הקטו, ישנן תופעות לוואי פוטנציאליות נוספות של הדיאטה הקטוגנית שאנשים צריכים להיות מודעים להן, כגון: בעיות עיכול כגון עצירות, עלייה ברמות הכולסטרול הרע ומחסור ברכיבים תזונתיים, במיוחד בויטמינים ומינרלים מרכזיים כמו סידן, ברזל וויטמין   - D.
 
כדי למזער את הסיכון לתופעות הלוואי הללו, חשוב להקפיד על תזונה קטוגנית מתוכננת ומגוונת, הכוללת מגוון שומנים בריאים, חלבון באיכות גבוהה וירקות עתירי תזונה ודלת פחמימות.



שימו לב

חשוב לזכור כי התזונה הקטוגנית אינה גישה מתאימה לכולם וכי הבדלים אינדיבידואליים עשויים להשפיע על חווית שפעת הקטו. גורמים כמו גיל, מין, היסטוריה רפואית ואורח חיים יכולים לשחק תפקיד בקביעת חומרת ומשך שפעת הקטו. לדוגמה, אנשים מבוגרים עשויים לחוות תסמינים בולטים יותר עקב שינויים הקשורים לגיל בחילוף החומרים ובדרישות התזונה, בעוד שנשים עלולות לחוות תסמינים חמורים יותר עקב תנודות הורמונליות.
 
בנוסף, מצבים רפואיים מסוימים עשויים להפוך את התזונה הקטוגנית ואת שפעת הקטו למאתגרים יותר. לדוגמה, אנשים עם מחלת כבד או כליות צריכים להתייעץ עם ספק שירותי הבריאות שלהם לפני תחילת דיאטה קטוגנית, מכיוון שהיא עלולה להפעיל לחץ נוסף על איברים אלה. אנשים עם היסטוריה של הפרעות אכילה או הפרעת אכילה זלילה עשויים להיות גם רגישים יותר לתסמינים הפסיכולוגיים הקשורים לשפעת הקטו, כגון מצב רוח ירוד וחרדה.



לסיכום

שפעת הקטו היא תופעה שכיחה ולעתים קרובות זמנית שחווים אנשים רבים שמתחילים דיאטה קטוגנית. למרות שהתסמינים יכולים להיות לא נוחים, ניתן לטפל בהם בדרך כלל על ידי שמירה על מאזן נוזלים, תזונה מגוונת, פעילות גופנית, טיפול עצמי וסבלנות. אנשים רבים יכולים לעבור בהצלחה לתזונה קטוגנית וליהנות מהיתרונות הפוטנציאליים שיש לה להציע.
עם זאת, אנשים שחווים תסמינים מתמשכים או מחמירים, או אנשים עם היסטוריה של מצבים רפואיים או פסיכולוגיים, צריכים לפנות לטיפול רפואי.