ידע כללי:
התרד (Oleracea (Spinaciaשייך למשפחת הירבוזיים ובעל מספר זנים, עתיקים ומודרניים והמבינים יודעים לזהות ולהבדיל בניהם על פי גודל העלים, צורתם, צבעם, טעמם ומבנה הזרעים. ישנם שלושה סוגים עיקריים: הראשון הוא ה –Savoy - בעל עלים ירוקים, כהים, מקומטים ומתולתלים ונמכר בעיקר בסופרמרקטים בארה"ב. השני הוא 'תרד חלק עלים' - עליו גדולים וחלקים, קלים לניקוי. מוכר בשלבי צעירותו כ"עלי בייבי". והשלישי- הוא 'סאבוי למחצה' – דומה במראהו לסאבוי אך יחסית קל לניקוי.
במאה ה-20 הופיע דמות הקומיקס 'פופאי המלח' אשר מיתגה את התרד כמזון מחזק בריאות ונותן כוח. בשנות ה- 70 בזכות הגיבור פופאי אימהות בישראל השתדלו מאוד להכניס את התרד לארוחות ילדיהם.
היסטוריה:
התרד מקורו בפרס העתיקה, לאחר מכן התגלה בהודו ובאותה התקופה הוכנס דרך נפאל גם לסין העתיקה. בסין קיבל את הכינוי הידוע " ירק פרסי". במאה ה-12 הפך למזון פופולארי בים התיכון הערבי, בסיציליה ובספרד ושם נקרא "המנהיג של הירקות בעלי עלים ירוקים". במאה ה-14 התרד הופיע לראשונה באנגליה ובצרפת. בשנת 2014 סך 91% מכמות הייצור של התרד בעולם נעשה בסין.
הפרכת מיתוס:
ברחבי העולם בתחילת שנות המאה ה -20 היתה אמונה נפוצה, לפיה לתרד כמות ברזל פי 10 מערכו האמיתי. אם כי, במנה של 60 גרם עלי תרד מבושלים יש בסך הכל 1.9 מ"ג של ברזל, כמות הדומה לעלים ירוקים אחרים. אמונה זו אפשר לייחס לטעות שנעשתה על ידי המדען אמיל וון וולף במחקרו משנת 1870 בכך שמיקם בטעות את הנקודה העשרונית בתוצאת המדידה שלו ספרה אחת ימינה ממקומה.
בישול וטעם:
ניתן לאכול אותו גם טרי וגם מבושל, באידוי, אפיה וטיגון. אף מומלץ לאכול את התרד חי בסלט ופחות מבושל מאחר והחומצה האוקסלית משתחררת והופכת לפעילה בחימום.
כמו כן, מומלץ לא לאכול ביחד עם מזון שמכיל סידן ( החומצה האוקסלית שבתרד מקשה על ספיגת סידן ).
טיפ לאוהבי שניצל טבעול בטעם תרד: מומלץ, משביע ובסה"כ 100 קלוריות ליחידה.
ראה: מתכון לפשטידת תרד מצוינת ( לעשות קישור לאתר שלנו )
טיפ למתכון 5 דקות: חבילת תרד, חבילת פטריות, כמה עלי מרווה, 5 שיני שום, כף שמן זית – לטגן 3-5 דקות. יוצא תענוג של טעם.
אחסון:
תרד נמכר ארוז תרי בשקיות, משומר או קפוא. הוא נוטה לאבד מערכיו התזונתיים. אומנם קירור מאט את האפקט הזה, אך גם במקרר כאשר מדובר באחסון של למעלה מ- 8 ימים הוא מאבד את מרבית הקרוטנואידים והחומצה הפולית. אחסון במקפיא יכול להיות עד שמונה חודשים.
ניקוי: התרד רגיש למזיקים ולכן פעמים רבות נמצא שהם אינם מוסרים טרם השיווק. דרך נוחה לניקוי התרד היא באמצעות שטיפה קלה במים עם חומץ.
ערך תזונתי:
התרד מכיל כמות גבוהה של מינרלים ונוגדי חמצון והבולטים שבהם הינם הלוטאין והבטא קרוטן. כמו כן, התרד מכיל אנטיאוקסידנטים נוספים, גמא קרוטין ודלתא קרוטין. בנוסף, התרד מכיל ויטמין C, ויטמין A, כמה מוויטמיני ה B, ויטמין K, ברזל וזרחן. התרד כמו כן, התרד עשיר בחומצה פולית ובסיבים תזונתיים.
ערך בריאותי:
בזכות הסיבים התזונתיים התרד מטפל בעצירות ומסייע לעיכול תקין. כמו כן, התרד מקטין סיכון לסרטן העור, מאט תהליכי הזדקנות, מחזק את המערכת החיסונית, שומר על תפקודי מוח תקינים, מסייע בהפחתת לחץ דם ושומר על בריאות העצמות, השיער, העור והעיניים. בנוסף, התרד מועיל במקרים של דלקת כליות, דלקת שלפוחית השתן, דלקת הסימפונות והפרעות בכבד.
הלוטאין הינו פגמנט הנמצא בעין והוא שומר על רשתית העין מפני היווצרותו של הקרטארקט. הבטא קרוטן נוצר בגוף עם חילוף חומרים ושומר על ריריות של איברים פנימיים, למשל: ושט, צינור עיכול, רחם, ריאות ושלפוחית השתן. השילוב של שני נוגדי החימצון, הלוטאין והבטא קרוטן, עוזר לגוף להילחם ברדיקלים חופשיים הנוצרים בעיקר מקרינה והדבר מונע התפתחות סרטנים למיניהם.
התרד מכיל אינוזיטול וכולין אשר מסייעים בהגמשת כלי דם ובמניעת מחלת טרשת העורקים.
חסרונות :
התרד מכיל חומצה אוקסלית אשר קושרת את הסידן והברזל ומפריעה לספיגתם.
למי לא כדאי לאוכל תרד
מי שנוטל קומדין לא מומלץ לו לאכול תרד, מאחר והתרד מכיל כמות גבוהה של ויטמין K, מה שגורם להפחתת האפקט התרפואיטי.
