אלבומין הינו חלבון הפלזמה הנפוץ ביותר. אלבומין מהווה כמחצית מתכולת החלבון הכוללת (3.5 גרם/דצ"ל עד 5 גרם/דצ"ל) בפלזמה באדם הבריא. ייצור אלבומין מבוצע בכבד, מעט מאוד אלבומין מאוחסן בכבד. לאחר ייצורו, מופרש אלבומין לזרם הדם בכמות של כ-10 גרם עד 15 גרם ליום.
בבני אדם, אלבומין מתפקד כמייצב משמעותי של הלחץ האונקוטי בדם וכן כטרנספורטר – חלבון מסיע, של חומרים שונים, כגון: חומצות שומן, חלבונים קושרי הורמונים, תרופות וחומרים שונים אחרים.
ניתן למדוד אלבומין בסרום באמצעות בדיקות מעבדה סטנדרטיות ומדד זה הומלץ כסמן רגיש ביותר למצבו התזונתי של האדם.
אלבומין אנושי הינו חלבון גלובולרי בעל משקל מולקולרי נמוך - 66.5 קילודלטון. אלבומין מורכב מ-585 חומצות אמינו.
סינתזה של אלבומין מתרחשת בכבד. לאחר יצירתו, מופרש אלבומין לזרם הדם. באדם אלבומין נמצא בדם. מצב בו נמצא אלבומין בשתן, לעיתים קרובות מהווה אינדיקציה לפתולוגיה בסיסית.
תהליך פירוק האלבומין אינו ברור עדיין. מחקרים בנושא מעלים השערה כי אלבומין עלול להתפרק בתוך האנדותל של הנימים, מח העצם וסינוסי הכבד. מולקולות אלבומין מתכלות ככל הנראה באופן אקראי, ללא הבחנה בין מולקולות ישנות וחדשות.
רמת האלבומין מהוה אינדיקציה לפרוגנוזה – צפי התקדמות מחלה. בחולים מאושפזים, ירידה ברמת האלבומין מעידה על מצב של סטרס וקשורה לסיכון גבוה לתמותה.
היפואלבומינמיה
היפואלבומינמיה – ירידה ברמת האלבומין, עשויה לנבוע מסיבות שונות כגון:
מצב תזונתי ירוד - מחסור בחלבון / תת תזונה כללי
מחסור בחלבון גורם לירידה בסינתזת אלבומין. סינתזת אלבומין יכולה לרדת ביותר משליש במהלך צום של 24 שעות. סינתזת אלבומין עשויה להיות מגורה על ידי חומצות אמינו המיוצרות במחזור האוריאה, כגון אורניתין.
תפקוד כלייתי לקוי
תפקוד כלייתי לקוי, יגרום להפרשת אלבומין בשתן. תסמונת נפרוטית עשויה לגרום להיפואלבומינמיה על ידי הפרשה מסיבית של אלבומין בשתן, עד כדי איבוד של כ - 3.5 גרם או יותר של חלבון תוך 24 שעות. בחולים עם מחלת כליות כרונית, בהם קיימות מחלות גלומרולריות וצינוריות כאחד, סינון חלבון מוגזם עלול להוביל הן לאובדן והן לפירוק מוגבר של חלבון.
מחלות כבד, כגון דלקת כבד, או סרטן כבד
בחולים עם שחמת כבד, סינתזת אלבומין יורדת בגלל אובדן מסת תאי הכבד. כמו כן, במצב זה מתרחשים שינויים בזרימת הדם הפורטלית אשר מובילים לפיזור לקוי של חומרים מזינים וחמצן. שינויים בזרימת הדם הפורטלית עשויים להשפיע על תפקודים מסוימים של הכבד, לרבות סינתזת חלבונים, בניהם אלבומין. סינתזת אלבומין עשויה למעשה לעלות בחולים עם שחמת הסובלים מיימת, אולי בגלל שינוי ברמות הקולואידים הבין-סטיציאליים בכבד, אשר עשוי לשמש כגירוי מכריע לייצור אלבומין. למרות שהסינתזה מוגברת, ריכוז האלבומין יורד בגלל דילול.
מחלות לב
מחלות לב, כגון: אי ספיקת לב או פריקרדיטיס. בחולים עם אי ספיקת לב, סינתזת האלבומין אינה נפגעת. היפואלבומינמיה נובעת מעליה בנפח הדם.
עלייה בלחץ האונקוטי
שינויים בלחץ האונקוטי קשורים לוויסות סינתזת האלבומין. מצבים שגורמים לעליה בריכוז חומרים שונים בדם, בעלי השפעה אוסמוטית, נוטים להפחית את ריכוז האלבומין בסרום על ידי הפחתת הסינתזה. היפרגמגלבולינמיה – מצב בו רמת הגלובולין בדם עולה, גורם לשינויים בלחץ האוסמוטי והפחתת סינטזת אלבומין.
מחלת מעי דלקתית
בתנאים רגילים, פחות מ-10% מכלל האלבומין אובד דרך המעי. במקרים של אנטרופתיה הקשורה לשגשוג יתר של חיידקים, היפואלבומינמיה נגרמת על ידי מנגנונים דומים לאלו שנצפו עם כוויות, טראומה, זיהום וקרצינומה.
תת ספיגה
ירידה בספיגה הכללית ובספיגת חלבון המצבים של מחלות מעיים דלקתיות כגון קרוהן או מחלת הצליאק כיבים במעי ושלשולים ממושכים.
לימפומה
זיהומים, כגון שחפת ודלקות
במצב של דלקת חריפה וכרונית מופרשים ציטוקינים כגון: TNF-à , IL-6 אשר עשויים להפחית את רמת האלבומין בסרום על ידי חדירות מוגברת של כלי הדם (המאפשרת לאלבומין להתפזר לחלל החוץ-וסקולרי).
