דיאטה לטיפול בגאוט כוללת אכילת מזון דל בפורינים. מטרת הדיאטה הינה הפחתת התדירות וחומרת התקפי הגאוט. גאוט היא צורה של דלקת מפרקים עם סימפטומים של כאב פתאומי וחמור, אדמומיות ורגישות במפרקים. המחלה נגרמת כתוצאה של מטבוליזם לא תקין של פורינים, תרכובות מכילות חנקן אשר בין השאר מרכיבות את החומר התורשתי שלנו ה – DNA. באופן רגיל הגוף הופך את הפורינים לחומצה אורית אשר מופרשת מהגוף בשתן, אולם בחולי גאוט יש ייצור יתר של חומצה אורית באופן שקצב הייצור עולה על קצב ההפרשה. עליית ריכוז החומצה האורית בדם גורם להצטברותה במפרקים וליצירת גבישי מונוסודיום אוראט אשר גורמים לדלקת.
הקשר בין גאוט לתזונה ידוע במשך לפחות אלפיים שנה. זה הסוג העתיק ביותר של דלקת מפרקים ותואר על ידי הרופא היווני היפוקרטס לפני 2,500 שנה. למחלה ניתו השם "מחלת המלכים" בשל הקשר שלה עם אכילת מזונות כגון בשר וצריכת אלכוהול, אורח חיים אשר רק אנשים עשירים יכלו להרשות לעצמם באותה התקופה. מחלת הגאוט תוארה כ "מחלה מוזרה, המזכיר שיגרון, המשפיע על המפרקים, בדרך כלל אלה של כף הרגל או בוהן." בשנת 1960 התפתחה הבנה מדויקת של הביוכימיה הקשורה לייצור חומצת שתן בגוף האדם. עם הבנה זו נוצר הטיפול הרפואי והדיאטטי עבור
גאוט.
גורמי סיכון לגאוט
• היסטוריה המשפחתית של המחלה
• מין – זכר.
• עודף משקל
• צריכה מוגזמת של אלכוהול
• תזונה עשירה פורינים
• חשיפה לעופרת בסביבה
• השתלת איברים
• שימוש בתרופות, כגון תרופות משתנות, אספירין, ציקלוספורין, או levodopa
• נטילה של ניאצין - ויטמין B3.
סימנים של גאוט
• היפראוריצמיה - רמה גבוהה של חומצה אורית בדם.
• נוכחות של גבישי חומצת שתן בנוזל המפרקים.
• התקפה חוזרת אשר מתבטאת בדלקת חריפה.
• דלקת שמתפתחת ביום, המפרקים נפוחים אדומים וחמים.
• התקפה של דלקת במפרק אחד בלבד, לעתים קרובות בוהן, קרסול או ברך.
דיאטה לטיפול בגאוט מאופיינת בכך שהמזונות המרכיבים אותה דלים בפורינים. מזונות בעלי תכולה גבוהה ביותר של פורינים כוללים סרדינים, מקרל, בשר איברים (כמו מוח, כליות וכבדות), . מזונות עשירים בפורינים שניתן לאכול במתינות כוללים, סרטנים, שרימפס, בשר אדום, עוף, דג פורל, קטניות, שעועית, עדשים, אפונה, אספרגוס, כרובית, פטריות, תרד, נבט חיטה וסובין. אין הגבלות על אכילת מזונות דלים בפורינים, כגון: מוצרי חלב, אגוזים, ביצים, פסטה, לחם מלא שאינם שלם ודגני בוקר, שוקולד, ושומנים (כגון חמאה, מרגרינה ושמנים לבישול).
צמצום כמויות הבשר, עופות, ופרות ים והעדפת מוצרי חלב דלי שומן, גברים יכולים להפחית את סיכוייהם לחלות בשיגרון בשיעור של 50 אחוזים, בעוד שצריכת כמויות גדולות של בשר בקר, חזיר וטלה עשויה להגביר את שכיחות המחלה ביותר מ 41% . הסיכון לגאוט גדל בכ 30% כאשר נצרך משקה אלכוהולי אחד ביום, בהשוואה לאנשים שלא שתו אלכוהול בכלל. שני משקאות ביום הגבירו את הסיכון עד 50% ושלושה משקאות ביום הגבירו את הסיכון ב 100 אחוזים. יש כמובן הבדלים בין סוגי המשקאות האלכוהוליים הנצרכים. שתי כוסות יין ביום לא מעלות את הסיכון לגאוט בכלל בהשוואה לגברים שלא שתו יין. שתיית בירה מעלה את הסיכון לגאוט בכ 49% למנה. חוקרים אינכם בטוחים מדוע הסיכון לגאוט משתנה בהתאם לסוג אלכוהול הנצרך. הסברה היהנ כי מרכיבים אחרים פרט לאלכוהול הנמצאים בבירה ובמשקאות חריפים הם שגורמים לעליה בסיכון.
קווים תזונתיים כלליים
אנשים הסובלים מגאוט צריכים לקבל ייעוץ והתאמה אישית של התפריט. דיאטות צריכות לקחת בחשבון את כל ההיבטים של טיפול תזונתי רפואי, במיוחד לאנשים עם מחלות לב, לחץ דם גבוה, או סוכרת.
קווים מנחים תזונתיים כלליים לאנשים עם גאוט כוללים:
• הגבלת צריכת בשר.
• מומלצת צריכת מוצרי חלב דלים בשומן והגבלת מוצרים עשירים בשומן.
• צריכת שומן צריכה להיות מוגבלת ל 30% מהקלוריות הנצרכות.
• צריכת כולסטרול צריכה להיות מוגבלת ל 300 מיליגרם (מ"ג) ליום.
• שמירה על משקל גוף בריא היא חיונית.
• אלכוהול, בעיקר בירה, יש להימנע.
• חשוב לצרוך כמות נאותה של נוזלים, 8-10 כוסות 8 של נוזלים, רצוי מים, בכל יום.
