במשך עשרות שנים צריכת חומצות שומן רוויות בכמות גדולה נקשרה לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. הדעה המסורתית הייתה שצריכת חומצות שומן רוויות גורמת לעלייה ברמות
הכולסטרול ה"רע" - LDL בדם ולהתפתחות של טרשת עורקים, מצב המאופיין בהצטברות של משקעי שומן בעורקים ובסופו של דבר לסתימת פוטנציאלית של עורקים שונים בגוף האדם - לרבות עורקים כליליים בלב.
עם זאת, מחקרים מדעיים עדכניים מראים שצריכת חומצות שומן רוויות עשויה שלא להיות מזיקה כפי שחשבו פעם. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 21 מחקרים שפורסמו ב
-American Journal of Clinical Nutrition ב-2018 לא מצאו קשר משמעותי בין צריכת חומצות שומן רוויות לבין עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. מטה-אנליזה נוספת שפורסמה ב
-British Medical Journal בשנת 2020, שכללה 112 מחקרים, הגיעה גם היא למסקנה שצריכת חומצות שומן רוויות אינה קשורה לסיכון מוגבר למחלות לב, שבץ או סוכרת
.
מחקרים שונים שופכים אור על הנושא ומראים שלא לכל החומצות השומן הרוויות יש את אותה השפעה על עלייה ברמות הכולסטרול. חלק מחומצות שומן הרוויות, כגון: החומצה הסטארית הנמצאת בחמאת קקאו, אינם מעלות את רמות
הכולסטרול ה"רע" - LDL בעוד שצריכת חומצות שומן רוויות אחרות, כגון חומצה לאורית הנמצאת
בשמן קוקוס, עשויה לגרום לעלייה ברמות
הכולסטרול - LDL. יתר על כן, הקשר בין רמות
הכולסטרול והסיכון למחלות לב מושפע גם מגורמים אחרים, כגון גנטיקה, דפוס תזונה כללי והתנהגויות אורח חיים
.
תפקידן של חומצות שומן רוויות בגוף האדם
חומצות שומן רוויות מהוות מקור עשיר של
אנרגיה - 9 קלוריות לגרם, והן חיוניות לתפקודו התקין של הגוף, לייצור הורמונים, ממברנות תאים ומולקולות איתות שונות.
לחומצות שומן רוויות תפקיד בספיגת ויטמינים מסיסים בשומן, כגון ויטמינים
A, D, E ו
-K, החשובים לתהליכים פיזיולוגיים רבים
.
יתר על כן, מחקרים עדכניים הראו גם שסוג מקור המזון שממנו צורכים חומצות שומן רוויות עשוי להיות גורם חשוב שיש לקחת בחשבון. לדוגמה, צריכת חומצות שומן רוויות ממזונות מלאים, כגון אגוזים, זרעים, אבוקדו, עשויים להיות בעלי השפעות בריאותיות שונות בהשוואה לצריכת חומצות שומן רוויות ממזונות מעובדים ומזוקקים, כגון בשרים מעובדים, מאפים ומזונות מטוגנים. לדפוס התזונה הכללי ולהקשר שבו צורכים חומצות שומן רוויות
, יחד עם גורמי אורח חיים אחרים, עשויה להיות השפעה גדולה יותר על התוצאות הבריאותיות מאשר להתמקד אך ורק בצריכת חומצות שומן רוויות בנפרד
.
המלצות לצריכת חומצות שומן רוויות
בהתבסס על העדויות המדעיות העדכניות, ברור שתפקידם של חומצות שומן רוויות בבריאות הינו מורכב. האמונה המיושנת שכל חומצות השומן הרוויות מזיקות לבריאות הלב ויש להימנע מצריכן אותגרה על ידי מחקרים עדכניים. עם זאת, חשוב לציין שזה לא אומר שמומלצת צריכה בלתי מוגבלת של חומצות שומן רוויות, עדיין חשוב לצרוך שומנים במתינות וכחלק מתזונה מאוזנת
.
איגוד הלב האמריקני
(AHA) ממליץ שרוב השומנים שאתם אוכלים יהיו שומנים בלתי רוויים, כמו אלו המצויים באגוזים, זרעים, אבוקדו, דגים שומניים ושמנים צמחיים, שכן הוכח שיש להם השפעות חיוביות על הלב. בְּרִיאוּת. צריכת חומצות שומן רוויות צריכה להיות מוגבלת ללא יותר מ-5-6% מסך הקלוריות היומיות, כפי שהומלץ על ידי ה
AHA-, ניתן להשיג זאת על ידי בחירה במקורות רזים לחלבון, כגון עופות ללא עור, נתחי בשר רזים, מוצרי חלב דלי שומן ועל ידי הגבלת צריכת שמנים טרופיים ( שמן קוקוס ) ומזונות מעובדים ומטוגנים
.
כמו כן, חשוב להתייחס לאיכות הכללית של התזונה, אשר צריכה להיות עשירה בדגנים מלאים, פירות, ירקות, קטניות, אגוזים, זרעים וחלבונים רזים, ודלה בתוספת סוכרים, מלח ומזון מעובד. פעילות גופנית סדירה, אי עישון ושמירה על משקל תקין הם גם גורמי אורח חיים חשובים שיכולים להשפיע על בריאות הלב
.
1. Astrup A, Magkos F, Bier DM, et al. Saturated Fats and Health: A Reassessment and Proposal for Food-Based Recommendations: JACC State-of-the-Art Review. J Am Coll Cardiol. 2020;76(7):844-857. doi:10.1016/j.jacc.2020.05.077
2. Schwingshackl L, Bogensberger B, Hoffmann G. Diet Quality as Assessed by the Healthy Eating Index, Alternate Healthy Eating Index, Dietary Approaches to Stop Hypertension Score, and Health Outcomes: An Updated Systematic Review and Meta-Analysis of Cohort Studies. J Acad Nutr Diet. 2021;121(2):244-283.e10. doi:10.1016/j.jand.2020.04.018
3. Estruch R, Ros E, Salas-Salvadó J, et al. Primary Prevention of Cardiovascular Disease with a Mediterranean Diet Supplemented with Extra-Virgin Olive Oil or Nuts. N Engl J Med. 2018;378(25):e34. doi:10.1056/NEJMoa1800389
4. Mozaffarian D, Wu JH. Omega-3 Fatty Acids and Cardiovascular Disease: Effects on Risk Factors, Molecular Pathways, and Clinical Events. J Am Coll Cardiol. 2011;58(20):2047-2067. doi:10.1016/j.jacc.2011.06.063
5. de Souza RJ, Mente A, Maroleanu A, et al. Intake of saturated and trans unsaturated fatty acids and risk of all cause mortality, cardiovascular disease, and type 2 diabetes: systematic review and meta-analysis of observational studies. BMJ. 2015;351:h3978. doi:10.1136/bmj.h3978
6. American Heart Association. Saturated Fat. Available at: https://www.heart.org/en/healthy-living/healthy-eating/eat-smart/fats/saturated-fats. Accessed on March 30, 2023.
7. U.S. Department of Agriculture, Dietary Guidelines for Americans 2020-2025. Available at: https://www.dietaryguidelines.gov/sites/default/files/2021-03/Dietary_Guidelines_for_Americans-2020-2025.pdf. Accessed on March 30, 2023.
8. World Health Organization. Healthy Diet Fact Sheet. Available at: https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/healthy-diet. Accessed on March 30, 2023.
9. Harvard T.H. Chan School of Public Health. Fats and Cholesterol: Out with the Bad, In with the Good. Available at: https://www.hsph.harvard.edu/nutritionsource/what-should-you-eat/fats-and-cholesterol/. Accessed on March 30, 2023.
10. Mozaffarian D, Clarke R. Quantitative effects on cardiovascular risk factors and coronary heart disease risk of replacing partially hydrogenated vegetable oils with other fats and oils. Eur J Clin Nutr. 2009;63 Suppl 2:S22-S33. doi:10.1038/ejcn.2009.15
