ההתמכרות לשוקולד מהווה מכשול בפני אנשים רבים אשר מעוניינים לרדת במשקל. ישנם אנשים שברגע שהם מתחילים, קשה להם להפסיק לאכול עד שהחפיסה ( או חפיסות ) נגמרת וישנם אנשים אשר צורכים שוקולד על בסיס יומי ( בדרך כלל לאחר ארוחת צהריים או ערב ). בעוד שאכילה של כמה קוביות של שוקולד, מכל סוג שהוא לא אמורה להוות בעיה, כמויות גדולות יותר עשויות להוות מקור לקלוריות עודפות אשר עשויות לסכל את מאמציכם לשמירה על משקל גוף תקין.
על מנת להבין מדוע ישנם אנשים המכורים לשוקולד או לכל מזון אחר לצורך העניין, צריך להבין איך המוח שלנו מגיב למזון, השפעת מזון ונוזלים על המוח מתחילה הרבה לפני שהמזון מספיק להתעכל, כבר בשניות הראשונות! לדוגמה: קרה לכם שנקלעתם למצב בו הייתם מאד צמאים, אם לא בפעם הבאה שתהיו צמאים מאד, שימו לב לתופעה מעניינת: ברגע שתשתו מים או כל נוזל אחר, התחושה המציקה של הצמא תעלם. הנוזלים ששתיתם אינם מספיקים להיספג אל הדם ( החלק הרלוונטי של השלמת הנוזלים לגוף ), אך באופן מיידי המוח מגיב בירידה בפעילות חשמלית במרכז הצמא.
השפעה דומה יש למזון אשר מכיל סוכר ועוד יותר כאשר ישנו שילוב של סוכר ושומן אשר משרה מרקם נימוח. ההנאה ממזון מתוק ושמן נעוצה בהשפעתו על קולטנים לטעםהמתוק ( הסוכר ) ועל הקולטנים לשומן, נכון, יש לנו קולטנים בחלל הפה לחומצות שומן קצרות שרשרת. המרקם הנימוח המתקבל ממזון שומני הינו המרקם המועדף עלינו, ולראיה מזון גורמה... התחושות מועברות אל המוח שלנו ושם מתחילה החגיגה הגדולה...
הבא נצא להיכרות קצרה עם שחקנים העיקריים:
סרוטונין
גורם לתחושה של רוגע. רמה נמוכה של סרוטונין עשויה לגרום לעצבנות ולרצון לאכילת פחמימות. רמת הסרוטונין עשויה לעלות בזמן ביצוע פעילות גופנית אירובית ועשויה להיות נמוכה מהרגיל בזמן הווסת ובחודשי החורף.
אנדורפינים
גורמים לתחושה של רגיעה ואופוריה. מופרשים בזמן התרגשות, פעילות גופנית עצימה ובתגובה לאכילת מזון ( בעיקר מזונות עתירי שומן ועתירי סוכר ).
דופמין
גורם לתחושה של הנאה, עוררות וריכוז.
מאחר ושוקולד מכיל כמות גדולה של סוכר ושומן נחשו מה קורה לנו במוח? נכון, אנו מפרישים כמויות גדולות של סרוטונין ואנדורפינים ודופמין, שגורמים לנו לרגיעה, הנאה ולסוג של אופוריה. ככל שנהיה לחוצים יותר, בגלל עבודה, מבחנים, יחסים אישיים או למשל אפקט החממה... אנו עשויים לפנות למזון לשם רגיעה ונחמה. נשמע מוכר, נכון, אכילה רגשית!
שבירת מיתוס הקשור לשוקולד
האם שוקולד ממכר בגלל תכולת הפניאתילאמין שבו?
שוקולד מכיל חומר בשם פנילאתילאמין. פנילאתילאמין משמש כניורוטרנסמיטור במוח ומופרש כאשר אנו מאוהבים. האמונה שאכילת שוקולד עשויה לעורר תחושות דומות אינה נכונה מאחר והפנילאתיאמין אשר נמצא בשוקולד אינו מגיע אל המוח. פנילאתילאמין ממקור תזונתי מפורק כבר במערכת העיכול שלנו על ידי אנזים בשם קסנתין אוקידאז.
10 צעדים לשבירת ההתמכרות לשוקולד
1. קודם כל עליכם להבין שאתם מכורים, גם אלו שחושבים שהכמויות שהם אוכלים סבירות,
שינסו להפסיק את אכילת השוקולד לשבוע... חשוב להבין שמדובר בהתמכרות פיזית ופסיכולוגית. 2. תוציאו את השוקולד מהבית, בלי תירוצים כגון "נשאיר לאורחים", אתם תאכלו את מה שיהיה אצלכם במזווה. במידה ואתם מארחים, תקפידו לקנות כמויות הגיוניות שתוכלו לזרוק לפח בלב שלם,
ועכשיו המשפט הידוע - אתם לא פח זבל!
3. בצעו קניות על בטן מלאה, כך לא תתפתו לקנות דברי מתיקה. 4. נסו לבצע המרה לשילובים אחרים אשר יהוו תחליף בשלב הראשון,
לדוגמה: פרוסת לחם עם מריחה של טחינה גולמית וריבה / דבש, או פרוסת לחם עם מריחה של חמאת בוטנים וריבה. שילובים אלו "יעבדו" על המוח שלכם בדיוק באותו האופן שבו שוקולד "עובד". השילוב של לחם עם טחינה וריבה הינו חלופה בריאה, שהרי מדובר בעיקר בפחמימות מלאות ( הכוונה כמובן ללחם מלא ) ולשומן בריא ( הטחינה עשירה בחומצה האולאית אשר נמצאת בשמן זית ) וכמובן גם במעט סוכר פשוט – ריבה. זוהי כמובן אינה התמודדות פיזית עם הבעיה אלא פסיכולוגית, שבירת הקשר בין אותן תחושות ממכרות לשוקולד. בהמשך תוכלו לנסות לעבור למזון מתוק בלבד כגון - פרי!
5. במידה והתפריט שלכם מכיל כמות רבה של פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה: לחם לבן, פריכיות אורז, תפו"א, נסו להמיר אותן בפחמימות בעלות אינדקס גליקמי בינוני / נמוך: לחם מחיטה מלאה, בטטה, פסטה, קטניות.
6. הקפידו על צריכת חלבון בתפריט לאורך שעות היום, לחלבון ישנה השפעה על הפרשת הדופמין.
7. נסו להפחית את כמות השומן בתפריט בהדרגה, משבוע לשבוע, עד למצב שבו השומן יהווה כ – 20% מכמות הקלוריות היומית. חשיפה לשומן יוצרת רצון לאכילה של מזונות שומניים נוספים.
8. שימו לב לצריכת הנוזלים היומית, מחסור בנוזלים עשוי להתפרש כרעב.
9. הקפידו על ביצוע פעילות גופנית סדירה – רצוי בשעות הערב. פעילות גופנית גורמת להפרשת סרוטונין ואנדורפינים, את האחרונים תפרישו בזמן פעילות מאומצת. גם אלו שאינם בכושר או שאינם מבצעים פעילות עצימה, ירוויחו מפעילות מתונה כגון הליכה בקצב מהיר. אכילה של מזון פחמימתי לפני הפעילות עשויה לגרום לעליה חדה יותר ברמת הסרוטונין אשר תופרש במוח = הפחתת התשוקה למתוק.
10. הקפידו על איזון בין שעות השינה והעבודה. אלו גורמי סטרס אשר מגבירים את הצורך שלנו בפיצוי רגשי / פיזי.
בהצלחה!
הוא תמיד בהישג יד, תמיד מנחם ואף פעם לא מאכזב.
אם היה אפשר לאכול ממנו ללא הגבלה, מבלי לגרום לעליה במשקל ועליה ברמת השומנים בדם - החגיגה הייתה מושלמת.
אם רק המחשבה על לחיות בלעדיו יומיים גורמת לכם צמרמורת - אתם מכורים.
