פרוסטגלנדינים – Prostaglandins הינן מולקולות ממשפחת האיקוסנואידים, אשר מיוצרות מחומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 6, 3 ו – 9 בעלות 20 אטומיפחמן.
הפרוסטגלנדינים קיבלו את שמם משום שהתגלו לראשונה בבלוטת הפרוסטטה, אולם לאחר מכן התגלה כי הפרוסטגלנדינים מיוצרים ופעילים ברקמות רבות ומתפקדים כמתווכים מקומיים.
הפרוסטגלנדינים מיוצרים ברוב ברקמות הגוף בכמויות קטנות וזמן מחצית החיים שלהם קצר כ – 30 שניות. למרות ההתייחסות לפרוסטגלנדינים כהורמונים מקומיים, ייצורם והשפעתם אינם עונים על הקריטריון של הורמונים – כולל הורמונים בעלי השפעה אוטוקרינית.
מבנה הפרוסטגלנדינים
פרוסטגלנדינים מורכבים מטבעת ציקלופנטן מחומצנת המחוברת לחומצה הפטנואית ושייר אוקטנול.
היחידה המבנית הבסיסית מכונה חומצה פרוסטנואית או פרוסטאנואית.
ניתן להבחין בסוגים שונים של פרוסטגלנדינים, כאשר ההבדל הינו בעיקר בתבנית ההחלפה במתמירים בטבעת הציקלופנטן ובמספר הקשרים הכפולים הקיימים במולקולה. פרוסטגלנדינים מסווגים באופן נרחב כ- PGA, PGB, PGC, PGD, PGE, PGF, PGG, PGH, PGI. מספר הקשרים הכפולים מצוין במספר, לדוגמה: המספר - 1 ב PGE1 מציין קשר כפול אחד בשרשראות הצדדיות והמספר 2 ב PGE2 מציין שני קשרים כפולים בשרשראות הצדדיות.
פרוסטגלנדין
השפעה פיזיולוגית
PGD2
מעכב חלש של הצמדות טסיות הדם.
ייצור תאי מאסט, גיוס תאים לבנים.
PGE1
הרחבת סימפונות.
עיכוב הצמדות טסיות הדם.
הרפיית שרירים חלקים במערכת העיכול.
עיכוב ליפוליזה.
PGE2
מגביר תגובה היפר-אלרגית - רגישות לכאב.
התרחבות כלי דם בכליות.
הרחבת סימפונות.
מעכב הצמדות טסיות הדם.
כיווץ שרירים חלקים ברחם.
הגנה על תאי אפיתל במערכת העיכול על ידי עידוד הפרשת מוצין.
הפחתת הפרשת חומצת הקיבה.
מקדם דלקת.
עיכוב ליפוליזה.
PGF2α
כיווץ שרירים חלקים ברחם.
הצרת סימפונות.
PGI2
מעכב הצמדות טסיות הדם.
התרחבות כלי דם.
הצרת סימפונות.
מרפה שרירים חלקים ברחם.
ייצור פרוסטגלנדינים
פרוסטגלנדינים מיוצרים מחומצות שומן רב בלתי רוויות. חומצות שומן אלו מתקבלות הן מעיכול וספיגת שומנים במערכת עיכול והן מפירוק חומצה ארכידונית - Arachidonic acid מפוספוליפידיםבממברנת התא. התהליך המתואר מתייחס לפירוק חומצה ארכידונית ומסלולה המטבולי המוביל לייצור פרוסטגלנדינים.
האנזים פוספוליפאז - A2 - Phospholipase גורם להוצאת חומצה ארכידונית מפוספוליפידים הקשורים לממברנת התא. לאחר שחרור החומצה הארכידונית כחומצה חופשית בתא, החומצה הארכידונית עשויה לעבור מטבוליזם במספר מסלולים: מסלול הליפואקסינגנאז – lipoxygenase pathway אשר אינו רלוונטי לייצור פרוסטגלנדינים ומסלול הציקלואוקסיגנאז - cyclooxygenase pathway. במסלול הציקלואקסינגאז –COX, פועלים על החומצה הארכידונית מספר אנזימים: ציקלואוקסיגנאז 1 - COX1, ציקלואוקסיגנאז 2 - COX2 ופרוקסידאז. במסלול בן שני שלבים נוצרים הפרוסטגלנדינים PGG2 ו – PGH2.
מפרוסטגלינדין PGH2 נוצרות הנגזרות PGD2, PGE2, PGF2, PGI2.
גורמים המשפיעים על ייצור פרוסטגלינדינים: היות ותהליך ייצור הפרוסטגלנדינים מתחיל עם פעולתו של האנזים פוספוליפאז - A2,שפעול האנזים או עיכוב פעולתו ישפיעו על תחילת התהליך. גורמים אשר מעודדים את פעולת פוספוליפאז - A2:
אפינפרין - אדרנלין.
תרומבין.
אנגיוטנסין II.
ברדיקינין.
ואזופרסין.
גורמים אשר מעכבים את פעולת פוספוליפאז - A2:
הורמונים סטרואידים – קורטיקוסטרואידים.
מאחר ולאחר שחרור החומצה הארכידונית ממברנת התא, אנזימים מסוג ציקלואוקסיגנאז – COX, אחראיים על המשך התהליך, עיכוב פעולת COX תמנע את המשך התהליך וייצור פרוסטגלנדינים.
מעכבי COX
משפחת תרופות מסוג נוגדי דלקת לא סטרואידים - Nonsteroidal anti-inflammatory drugs -NSAIDs. משפחת תרופות זו מונה תרופות נוגדות דלקת לא סלקטיביות ותרופות נוגדות דלקת סלקטיביות לאנזים ציקלואוקסיגנאז 2 – COX. מבין התרופות השייכות למשפחה זו ניתן למצוא תרופות מוכרות כגון: אספירין, ארקוקסיה, וולטרן, אדויל ואקמול.
ייצור פרוסטגלנדינים אינו תלוי רק בשחרור חומצה ארכידונית ממברנת התא. מקור נוסף לחומצה ארכידונית הינו קבלתה מהמזון. בנוסף, ייצור נגזרות שונות של פרוסטגלנדינים מתבצע כאשר חומר המוצא הינו חומצות שומן נוספות, אשר מתקבלות מהמזון, כגון החומצה האיקוזופנטאנואית – EPA, חומצת שומן מסוג אומגה 3 או חומצות השומן די הומו גמא-לינולאית – DGLA, חומצת שומן מסוג אומגה 6.
פרוסטגלנדינים השפעה פיזיולוגית
לאחר ייצורם, הפרוסטגלנדינים יכולים לצאת מהתאים ולהשרות את פעילותם. יציאתהפרוסטגלנדינים מתבצעת באמצעות טרנספורטר, חלבוןממברנה - MRP4, ABCC4.
ידועים כיום עשרה קולטנים לפרוסטגלנדינים על סוגי תאים שונים. DP1-2, EP1-4, FP, IP1-2 TP.
פרוסטגלנדינים פועלים על מערך של תאים ובעלי מגוון רחב של השפעות כגון:
