תקופת תחילת גיל המעבר לא תמיד ברורה ומובנת מסימניה הראשונים. ההבנה מראש מתי מופיעות ההפרעות הראשוניות, כמה זמן יימשך שלב המעבר עד המעבר המלא לסיום חייה הפוריים של האישה, קשה עוד יותר.
יחד עם זאת קיימות מספר "נוריות אזהרה" נפוצות המאותתות על תחילתו של שלב זה הקשורות בשינויים הורמונליים ולכן רצוי ליישם את הפעולות המומלצות להתמודדות טובה יותר עם הסיכונים הבריאותיים, כגון: שינויים במצב הרוח, חרדה, דיכאון, סוכרת, תנודות במשקל הגוף, הופעת אוסטאופורוזיס, בעיות במחזור הדם ומחלות לב.
יש לזכור כי כל מקרה הינו סובייקטיבי וכי תמיד מומלץ להתייעץ עם רופא הנשים שלך, להתמודדות נכונה עבור כל אחת והמסע שלה.
שלב ראשון – התחלת גיל המעבר
גיל המעבר משתנה בין אישה לאישה ותלוי במספר רב של גורמים, אם כי ניתן לומר כי תחילתו סביב גיל ה 50, בין שנות הארבעים המאוחרות לתחילת שנות החמישים. תהליך פיזיולוגי וביולוגי מתרחש בגוף האישה ומוביל לירידה הורמונלית דרסטית, השחלות מתחילות לייצר פחות ופחות שני הורמוני מין, אסטרוגן ופרוגסטרון. כן שינוי הורמונלי באסטרדיול ובהורמון מגרה זקיקים, גורם לאי סדירות במחזור הווסת.
תסמינים נפוצים בשלב הראשון בגיל המעבר:
• אי סדירות במחזור החודשי.
• גלי חום.
• זיעת לילה.
• ארתרלגיה ( כאבים במפרק אחד או יותר ).
• כאב שרירים.
• כאב ראש.
• נרגנות.
• מצב רוח ירוד.
• חרדה.
שלב ביניים - גיל המעבר הבינוני
תסמיני גיל המעבר הבינוני מופיעים בדרך כלל בפרק הזמן שבו עברו כ 6-8 חודשים מאז הווסת האחרונה. רמת ה PH בנרתיק יורדת ל 3.5-4.5 ( לעומת תקופת הפריון שמגיעה ל 7.0-7.3) וכן חלה ירידה חדה באסטרוגן מה שמוביל לניוון, הידלדלות ויובש בנרתיק.
תסמינים נפוצים בשלב זה:
• גירוד וצריבה בנרתיק, כאבים בזמן קיום יחסי מין.
• ירידה ביכולת הריכוז.
• חוסר זיכרון.
• זיעת לילה.
• כאבי שרירים, בעיקר בצוואר, כתפיים, מרפקים וידיים.
• דפיקות לב.
• בריחת שתן.
