Facebook
אפוליפופרוטאין מקור ייצור עיקרי
ליפופרוטאינים מאכלסים
 
תפקיד
Apo B-100 כבד VLDL, IDL, LDL, Lp A חלבון מבני, ליגנד לקולטן ל – LDL.
 
Apo E כבד
כילומיקרונים, IDL, VLDL, HDL
 
ליגנד לקולטן ל – LDL.
 
IDL - ליפופרוטאין בעל צפיפות ממוצעת -  Intermediate density-lipoprotein, הינו ליפופרוטאין אשר נוצר לאחר שחלקיקי ה – VLDL עוברים תהליך של פריקת  טריגליצרידים לרקמות כגון: רקמת שומן ותאי שריר ומשנים את הרכבם ומוסרים את האפוליפופרוטאין Apo CII. חלקיקי IDL מהווים את שלב הביניים במעבר ממבנה הליפופרוטאין VLDL ל - LDL


מבנה ה – IDL                                                                         

קוטרם של חלקיקי ה - IDL   נע בין 50 - 25 nm.
חלקיקי ה – IDL הינם ליפופרוטאינים בעלי דחיסות נמוכה. אחוז החלבון הינו בין 18% - 15, כולסטרול 30%  -29 , טריגליצרידים 31% ופוספוליפידים כ – 22%.
חלקיקי ה - IDL מכילים שני אפוליפופרוטאינים עיקריים: Apo B100 מהווה כחלבון מבני ראשוני,  ו – Apo E, המשמש לזיהוי חלקיקי ה - IDL וקליטתם בכבד.
אפוליפורוטאינים בחלקיקי IDL
מטבוליזם של חלקיקי IDL                                                         

יצירת חלקיקי VLDL "צעירים" - Nascent VLDL
חלקיקי VLDL נוצרים בכבד על ידי חיבור מספר מרכיבים: אפוליפופרוטאין Apo B100, טריגליצרידים, פוספוליפידים וכולסטרול. אפוליפופרוטאין Apo B100 משמש כחלבון מבני ל – VLDL וכליגנד לקולטן ל – LDL.
 
 
יצירת חלקיקי VLDL "בוגרים"  - Mature VLDL
חלקיקי VLDL "הצעירים" מופרשים מהכבד אל מחזור הדם. במחזור הדם, באים חלקיקי ה -  VLDL "הצעירים" במגע עם חלקיקי HDL, אשר "תורמים" ל -  VLDL חלבוני אפוליפופרוטאינים נוספים כגון - Apo E ו - Apo CII. אפוליפופרוטאינים אלו חשובים, מאחר ו - Apo CII משמש כקואנזים לאנזים ליפופרוטאין ליפאז - Lipoprotein lipase, אשר מאפשר "פריקת" טריגליצרידים מחלקיקי ה - VLDL ו - Apo E מאפשר קשירה של חלקיקי LDL ( שנוצרים בהמשך מ - VLDL ) לתאי הכבד.
 
הטמעת האפוליפופרוטאינים - Apo E ו - Apo CII  בחלקיקי ה - VLDL "הצעירים" -  Nascent VLDL  גורמת להפיכתם לחלקיקי VLDL "בוגרים"  - Mature VLDL.

 
חלקיקי ה - VLDL הבוגרים עוברים בקפילרות הסמוכות לאיברים כגון שרירים ורקמת שומן.
רקמות אלו מפרישות את האנזים ליפופרוטאין ליפאז - Lipoprotein lipase אל שכבת האנדותל של הקפילרות הסמוכות אליהם.
מאחר וחלקיקי ה - VLDL "הבוגרים" רכשו את האפוליפופרוטאין Apo CII המשמש כקואנזים לאנזים ליפופרוטאין ליפאז, ליפופרוטאין ליפאז פועל על הטריגליצרידים המאוכסנים ב - VLDL וגורם לפירוקם לחומצות שומן ולמולקולות גליצרול. גורל חומצות השומן הינו להיספג ברקמת השריר או השומן, יתרת חומצות השומן שלא נספגות, נקשרות למולקולות אלבומין. גורל הגליצרול הינו להגיע אל הכבד.
יצירת חלקיקי IDL
ככל שחלקיקי ה – VLDL "פורקים" יותר ויותר טריגליצרידים, חלקיקים אלו הופכים לדחוסים יותר. הרכבם של חלקיקי ה – VLDL משתנה, יחס הטריגליצרידים / כולסטרול וחלבון משתנה.
בנוסף חלקיקי ה – VLDL "מחזירים" את האפוליפופרוטאין -  Apo CII לחלקיקי ה – HDL.
שינויים אלו גורמים להיווצרות חלקיקי ליפופרוטאינים בשם  Intermediate-density lipoproteins – IDL, אלו חלקיקי ביניים אשר בהמשך ישנו את הרכבם ליצירת חלקיקי LDL.
חלקיקי ה – IDL, מכילים האפוליפופרוטאינים Apo B100, אשר נוצר בכבד ואת Apo E, אשר התקבל מחלקיקי ה – HDL.

 
חלקיקי ה – IDL יכולים לעבור שני מסלולים מטבוליים:
1. חלקיקי ה – IDL אשר מכילים את ה - Apo E, יכולים להקשר אל קולטנים בתאי הכבד ולעבור פירוק בכבד.
2. חלקיקי ה – IDL אשר יכולים "להחזיר" את ה - Apo E, לחלקיקי ה – HDL ובכך ליצור חלקיקי LDL.
 
חלקיקי ה – LDL, מכילים את ה – Apo B100, אשר מאפשר קישור לקולטנים ל – LDL   לתאי הכבד וקליטת החלקיקים בכבד. בנוסף חלקיקי ה – LDL יכולים להיקלט בתאי הגוף השונים ל"פריקת" כולסטרול.


Intermediate density lipoprotein - IDL

לפגישת היכרות ללא
התחייבות וללא תשלום