Facebook
VLDL - ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה מאוד - Very low density-lipoprotein, הינו ליפופרוטאין המיוצר בכבד. תפקידו של ה – VLDL הינו להעביר טריגליצרידים לרקמות כגון: רקמת שומן ותאי שריר. VLDL הינו הליפופרוטאין הראשון המתחיל את המסלול האנדוגני במטבוליזם של כולסטרול.


מבנה ה – VLDL                                                                      

לאחר כילומיקרונים, חלקיקי ה – VLDL, הינם הגדולים ביותר מבין הליפופרוטאינים. קוטרם נע בין 30 – 80 nm.
מטבוליזם של חלקיקי VLDL                                                      

יצירת חלקיקי VLDL "צעירים" - Nascent VLDL
חלקיקי VLDL נוצרים בכבד על ידי חיבור מספר מרכיבים: אפוליפופרוטאין Apo B100, טריגליצרידים, פוספוליפידים וכולסטרול. אפוליפופרוטאין Apo B100 משמש כחלבון מבני ל – VLDL וכליגנד לקולטן ל – LDL.
 
 
יצירת חלקיקי VLDL "בוגרים"  - Mature VLDL
חלקיקי VLDL "הצעירים" מופרשים מהכבד אל מחזור הדם. במחזור הדם, באים חלקיקי ה -  VLDL "הצעירים" במגע עם חלקיקי HDL, אשר "תורמים" ל -  VLDL חלבוני אפוליפופרוטאינים נוספים כגון - Apo E ו - Apo CII. אפוליפופרוטאינים אלו חשובים, מאחר ו - Apo CII משמש כקואנזים לאנזים ליפופרוטאין ליפאז - Lipoprotein lipase, אשר מאפשר "פריקת" טריגליצרידים מחלקיקי ה - VLDL ו - Apo E מאפשר קשירה של חלקיקי LDL ( שנוצרים בהמשך מ - VLDL ) לתאי הכבד.
 
הטמעת האפוליפופרוטאינים - Apo E ו - Apo CII  בחלקיקי ה - VLDL "הצעירים" -  Nascent VLDL  גורמת להפיכתם לחלקיקי VLDL "בוגרים"  - Mature VLDL.

 
חלקיקי ה - VLDL הבוגרים עוברים בקפילרות הסמוכות לאיברים כגון שרירים ורקמת שומן.
רקמות אלו מפרישות את האנזים ליפופרוטאין ליפאז - Lipoprotein lipase אל שכבת האנדותל של הקפילרות הסמוכות אליהם.
מאחר וחלקיקי ה - VLDL "הבוגרים" רכשו את האפוליפופרוטאין Apo CII המשמש כקואנזים לאנזים ליפופרוטאין ליפאז, ליפופרוטאין ליפאז פועל על הטריגליצרידים המאוכסנים ב - VLDL וגורם לפירוקם לחומצות שומן ולמולקולות גליצרול. גורל חומצות השומן הינו להיספג ברקמת השריר או השומן, יתרת חומצות השומן שלא נספגות, נקשרות למולקולות אלבומין. גורל הגליצרול הינו להגיע אל הכבד.
יצירת חלקיקי Intermediate-density lipoproteins - IDL
ככל שחלקיקי ה – VLDL "פורקים" יותר ויותר טריגליצרידים, חלקיקים אלו הופכים לדחוסים יותר. הרכבם של חלקיקי ה – VLDL משתנה כתוצאה משינוי יחסי הטריגליצרידים / כולסטרול וחלבון.
בנוסף חלקיקי ה – VLDL "מחזירים" את האפוליפופרוטאין -  Apo CII לחלקיקי ה – HDL.
שינויים אלו גורמים להיווצרות חלקיקי ליפופרוטאינים בשם  Intermediate-density lipoproteinsIDL, אלו חלקיקי ביניים אשר בהמשך ישנו את הרכבם ליצירת חלקיקי LDL.
חלקיקי ה – IDL, מכילים האפוליפופרוטאינים Apo B100, אשר נוצר בכבד ואת Apo E, אשר התקבל מחלקיקי ה – HDL.

 
 חלקיקי ה – IDL יכולים לעבור שני מסלולים מטבוליים:
1. חלקיקי ה – IDL אשר מכילים את ה - Apo E, יכולים להקשר אל קולטנים בתאי הכבד ולעבור פירוק בכבד.
2. חלקיקי ה – IDL אשר יכולים "להחזיר" את ה - Apo E, לחלקיקי ה – HDL ובכך ליצור חלקיקי LDL.
 
חלקיקי ה – LDL, מכילים את ה – Apo B100, אשר מאפשר קישור לקולטנים ל – LDL   לתאי הכבד וקליטת החלקיקים בכבד. בנוסף חלקיקי ה – LDL יכולים להיקלט בתאי הגוף השונים ל"פריקת" כולסטרול.
אפוליפופרוטאין מקור ייצור עיקרי תפקיד
Apo A-V כבד
מסייע בפירוק טריליצרידים על ידי שפעול LPL.
 
Apo B-100 כבד
חלבון מבני, ליגנד לקולטן ל – LDL.
 
Apo C-I
כבד
 
ליגנד ל – LCAT.
Apo C-II
כבד
 
קו פקטור ל – LPL.
Apo C-II
כבד
 
מעכב את פעולת LPL.
Apo E
כבד
 
ליגנד לקולטן ל – LDL.
 
אפוליפורוטאינים בחלקיקי VLDL
חלקיקי ה – VLDL הינם ליפופרוטאינים בעלי דחיסות נמוכה ביותר, בשל כמות שומנים גדולה, בעיקר טריגליצרידים ויחס נמוך בין שומן לחלבון. אחוז החלבון הינו כ  -10%, כולסטרול 22%, טריגליצרידים 50% ופוספוליפידים כ – 18%.
חלקיקי ה - VLDL מכילים מספר אפוליפופרוטאינים. מבניהם Apo B100 מהווה כחלבון מבני ראשוני, Apo CII ו – Apo E, משמשים לזיהוי חלקיקי ה - VLDL ולשם הפעלת אנזימים וקולטנים הקשורים בפריקת טריגליצרידים מחלקיקי ה - VLDL וקליטתם בכבד.
VLDL וכבד שומני                                                                     

תפקיד חלקיקי ה – VLDL הינו לייצא טריגליצרידים וכולסטרול מהכבד לרקמות הגוף. מצבים שונים כגון: סוכרת, צריכה מוגזמת של אלכוהול, עליה מהירה במשקל, עשויים לגרום לייצור חוסר איזון בין כמות הטריגליצרידים המיוצרת בכבד לבין כמות חלקיקי ה – VLDL  אשר אמורים לשנע טריגליצרידים אל מחוץ לכבד. התוצאה הינה הצטברות טריגליצרידים בתאי הכבד הגורמת לכבד להפוך לכבד שומני - Fatty liver. מצב זה פוגע בתאי הכבד וסמן לנזק זה, בדרך כלל הינה עליה ברמת אנזימי הכבד בבדיקות הדם.

במידה והכבד ממשיך לאגור טריגליצרידים, עלול להתפתח נזק חמור יותר, עד כדי להצטלקות רקמת הכבד והתחלת תהליך של פיברוזיס, מצב זה מכונה שחמת הכבד – Cirrhosis. שחמת הכבד קשה יותר לטיפול ( תלוי בדרגת התפתחותה ) ויכולה להגיע למצב בלתי הפיך בו הכבד אינו מתפקד ודרושה השתלת כבד.


Very low density lipoprotein - VLDL

לפגישת היכרות ללא
התחייבות וללא תשלום