VLDL - ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה מאוד - Very low density-lipoprotein, הינו ליפופרוטאין המיוצר בכבד. תפקידו של ה – VLDL הינו להעביר טריגליצרידים לרקמות כגון: רקמת שומן ותאי שריר. VLDL הינו הליפופרוטאין הראשון המתחיל את המסלול האנדוגני במטבוליזם של כולסטרול.
יצירת חלקיקי VLDL "בוגרים" - Mature VLDL חלקיקי VLDL "הצעירים" מופרשים מהכבד אל מחזור הדם. במחזור הדם, באים חלקיקי ה - VLDL "הצעירים" במגע עם חלקיקי HDL, אשר "תורמים" ל - VLDL חלבוני אפוליפופרוטאינים נוספים כגון - Apo E ו - Apo CII. אפוליפופרוטאינים אלו חשובים, מאחר ו - Apo CII משמש כקואנזים לאנזים ליפופרוטאין ליפאז - Lipoprotein lipase, אשר מאפשר "פריקת" טריגליצרידים מחלקיקי ה - VLDL ו - Apo E מאפשר קשירה של חלקיקי LDL ( שנוצרים בהמשך מ - VLDL ) לתאי הכבד.
הטמעת האפוליפופרוטאינים - Apo E ו - Apo CII בחלקיקי ה - VLDL "הצעירים" - Nascent VLDL גורמת להפיכתם לחלקיקי VLDL "בוגרים" - Mature VLDL.
חלקיקי ה - VLDL הבוגרים עוברים בקפילרות הסמוכות לאיברים כגון שרירים ורקמת שומן.
רקמות אלו מפרישות את האנזים ליפופרוטאין ליפאז - Lipoprotein lipase אל שכבת האנדותל של הקפילרות הסמוכות אליהם.
מאחר וחלקיקי ה - VLDL "הבוגרים" רכשו את האפוליפופרוטאין Apo CII המשמש כקואנזים לאנזים ליפופרוטאין ליפאז, ליפופרוטאין ליפאז פועל על הטריגליצרידים המאוכסנים ב - VLDL וגורם לפירוקם לחומצות שומן ולמולקולות גליצרול. גורל חומצות השומן הינו להיספג ברקמת השריר או השומן, יתרת חומצות השומן שלא נספגות, נקשרות למולקולות אלבומין. גורל הגליצרול הינו להגיע אל הכבד.
יצירת חלקיקי Intermediate-density lipoproteins - IDL ככל שחלקיקי ה – VLDL "פורקים" יותר ויותר טריגליצרידים, חלקיקים אלו הופכים לדחוסים יותר. הרכבם של חלקיקי ה – VLDL משתנה כתוצאה משינוי יחסי הטריגליצרידים / כולסטרולוחלבון.
בנוסף חלקיקי ה – VLDL "מחזירים" את האפוליפופרוטאין - Apo CII לחלקיקי ה – HDL.
שינויים אלו גורמים להיווצרות חלקיקי ליפופרוטאינים בשם Intermediate-density lipoproteins – IDL, אלו חלקיקי ביניים אשר בהמשך ישנו את הרכבם ליצירת חלקיקי LDL.
חלקיקי ה – IDL, מכילים האפוליפופרוטאינים Apo B100, אשר נוצר בכבד ואת Apo E, אשר התקבל מחלקיקי ה – HDL.
חלקיקי ה – IDL יכולים לעבור שני מסלולים מטבוליים:
1. חלקיקי ה – IDL אשר מכילים את ה - Apo E, יכולים להקשר אל קולטנים בתאי הכבד ולעבור פירוק בכבד.
2. חלקיקי ה – IDL אשר יכולים "להחזיר" את ה - Apo E, לחלקיקי ה – HDL ובכך ליצור חלקיקי LDL.
חלקיקי ה – LDL, מכילים את ה – Apo B100, אשר מאפשר קישור לקולטנים ל – LDL לתאי הכבד וקליטת החלקיקים בכבד. בנוסף חלקיקי ה – LDL יכולים להיקלט בתאי הגוף השונים ל"פריקת" כולסטרול.
חלקיקי ה - VLDL מכילים מספר אפוליפופרוטאינים. מבניהם Apo B100 מהווה כחלבוןמבני ראשוני, Apo CII ו – Apo E, משמשים לזיהוי חלקיקי ה - VLDL ולשם הפעלת אנזימים וקולטנים הקשורים בפריקת טריגליצרידים מחלקיקי ה - VLDL וקליטתם בכבד.
VLDL וכבד שומני
תפקיד חלקיקי ה – VLDL הינו לייצא טריגליצרידיםוכולסטרולמהכבד לרקמות הגוף. מצבים שונים כגון: סוכרת, צריכה מוגזמת של אלכוהול, עליה מהירה במשקל, עשויים לגרום לייצור חוסר איזון בין כמות הטריגליצרידים המיוצרת בכבד לבין כמות חלקיקי ה – VLDL אשר אמורים לשנע טריגליצרידים אל מחוץ לכבד. התוצאה הינה הצטברות טריגליצרידים בתאי הכבד הגורמת לכבד להפוך לכבד שומני - Fattyliver. מצב זה פוגע בתאי הכבד וסמן לנזק זה, בדרך כלל הינה עליה ברמת אנזימי הכבד בבדיקות הדם.
במידה והכבד ממשיך לאגור טריגליצרידים, עלול להתפתח נזק חמור יותר, עד כדי להצטלקות רקמת הכבד והתחלת תהליך של פיברוזיס, מצב זה מכונה שחמת הכבד – Cirrhosis. שחמת הכבד קשה יותר לטיפול ( תלוי בדרגת התפתחותה ) ויכולה להגיע למצב בלתי הפיך בו הכבד אינו מתפקד ודרושה השתלת כבד.